פרננדו (הובא ע"י מוריס זכאי)

פעם לפני הרבה שנים, בכנסייה של עיירה נידחת בספרד, היה שרת ששירת נאמנה את הכנסייה ושמו פרננדו, הכומר היה מאוד מרוצה מעבודתו של פרננדו ומאוד אהב אותו, פרננדו היה מגיע מוקדם בבוקר לכנסייה,

מטאטא ושוטף את הרחבה, שוטף את הספסלים ואת הדוכן, משקה את הפרחים, וכך עברו עליו מיטב שנותיו עד שהכומר מת.

פרננדו התאבל על מותו של הכומר הטוב, עד שהגיע כומר חדש.

הכומר קרא אליו את פרננדו ושאל אותו על עבודתו בכנסייה, פרננדו פירט באוזניי הכומר את עבודתו, הכומר אמר לפרננדו, מהיום אני הולך למנותך לקניין הכנסייה, שאל פרננדו את הכומר מה פשר עבודה זו ומה עליו לעשות, פשוט מאוד אמר הכומר, קח בידך נייר ועיפרון ותרשום מה שאומר לך לרכוש לכנסייה, פרננדו אמר לכומר, אבי אבל אינני יודע קרוא וכתוב, הכומר התפלא מאוד, אם כך אמר הכומר אני נאלץ לפטר אותך, ואכן כך היה הכומר נתן בידי פרננדו מעט מזומנים פיצוי על שנות עבודתו ושילח אותו מהכנסייה.

התעצב פרננדו מאוד וחשב איך יוכל לפרנס את משפחתו ואין לו מקצוע, ישב על ספסל ממול הכנסייה מכונס בתוך עצמו ובכה חרש, עבר לידו אחד המתפללים ושאל אותו לפשר בכיו, פרננדו גולל בפני אותו מתפלל את הסיפור, המתפלל אמר לפרננדו אל יפלו פנייך ואל יתעצב ליבך, במעט הכסף שנתן בידך הכומר, קנה לך נייר וטבק גלגל סיגריות ומכור אותם וכך תהיה לך פרנסה, ואכן כך עשה, קנה נייר וטבק גלגל סיגריות והתחיל למכור, מזלו שפר עליו והאיר לו פנים, ולאט לאט קנה יותר נייר ויותר טבק העסיק את בני-ביתו ולאחר תקופה התרחב והעסיק יותר אנשים ושכר מקום יותר גדול להכין את הסיגריות וכעבור שנים מספר קנה מבנה גדול והפך אותו למפעל ושמו של פררנדו חצה ימים וערים.

יום אחד הגיעה ספינה עמוסה בטבק שהיה מיועד למפעל מסוים, אבל המפעל פשט את הרגל, הקפטן חיפש מישהו שיקנה את הטבק, וכך הגיע לפרננדו, פרננדו בדק את טיב הטבק והחליט לרכשו, הקפטן הכין חוזה והביאו אותו לפררנדו לחתימה, פרננדו טבל את אצבעו המורה בכרית הדיו וחתם.

הקפטן התפלא הכיצד איש כזה עשיר חותם באצבע, שאל הקפטן את פרננדו באלה המילים" אדוני איש עשיר מאוד ובעל המפעל הגדול בספרד לסיגריות הכיצד אתה חותם באצבע, מה אינך יודע לכתוב?"

ענה לו פרננדו, זהו, אילו ידעתי קרוא וכתוב הייתי עד היום שרת בכנסייה.

מוסר-השכל: "המזל נוטה חיבה לנועז, וכשאלוהים סוגר דלת, עשר אחרות נפתחות.

זכרו תמיד הייאוש הוא אבי כול הכשלונות.